חוק הגיוס המתוקן לא יורד מסדר היום, ודעות גדולי ישראל שליט"א אודותיו – חלוקות. עיתון 'הפלס' של קהילת 'בני תורה' המתנגדים לחוק המתוקן וזאת על פי הוראות רבותיהם, פרסמו היום (שישי) דברים מקיפים ומנומקים נגד החוק, שנאמרו השבוע על ידי הגאון רבי ישראל יצחק קלמנוביץ' שנשא דברים באסיפה בעיר בבני ברק.

אתר 'קול חי' מביא את הדברים במלואם: "הנה בעצם כבר דיברנו בר"ח אב בדרשה למחות על כל הנעשה, אחר שהמפלגות החרדיות נכנסו לממשלה והסכימו להשתתף בממשלה שהתכנית שלה להיות מסית ומדיח ולפעול למען הרחבת הגיוס אצל החרדים רח"ל. אמנם כעת שהדבר יצא יותר אל הפועל שהשלימו עם קיומו של גזירת השמד – 'גזירת המכסות והפשרות', 'גזירת ההשתלבות בצבא ובחברה החופשית'. על כן הנני לשוב לענין זה, ולהרחיב בו מעט".

מטעים בדברי שטות ושקר כאילו "אין כל גזירה"

"לפנינו גזירה נוראה הכוללת כמה רעות, ראשית, עצם גזירת הגיוס, כי ההליכה לצבא שלהם הוא איסור גמור, שהרי גורם התדרדרות למחצה ושליש ורביע, וכבר נאסר ע"י כל הרבנים, ואף מעידים בשם גדולי הדורות  שהוא ב'יהרג ואל יעבור', ועכ"פ עצם איסורו פשוט הוא אצל כל בר דעת. והנה קבעו סך של אלפי בחורים שיילכו לצבא בכל שנה. א"כ איך אפשר להתייחס כאילו 'אין שום גזירה', וכאילו דחו את הגזירה לימות המשיח וכיוצ"ב. והלא הגזירה קיימת על אלפי חרדים, ומוסיף והולך בכל שנה ושנה. ומעמידים פיתויים וגירויים לבני הישיבות, והחילוניים מוציאים הון רב בכל האופנים שברשותם, בפירסומות ובתחבולות שונות, ועל כל יחיד ויחיד הם משקיעים מאמצים וטירחה לרוב (והלואי שהיינו לומדים מהם בבחינת 'ממנו ניקח לעבוד את ד') וא"כ בוודאי יש כאן גזירה לפנינו על גיוס".

"ובנוסף לזה עושים פיתויים ותחבולות להוציא אותנו אל השוק החופשי, אם לאקדמיה, ולדברים אחרים שמביאים לקלקולים והתדרדרות. ועוד קלקול עיקרי ונורא הוא מה שמערערים ומפקפקים על עצם חובת הלימוד בשקידה יומם ולילה לכל החיים.

"והנה כאשר אומרים דברי שטות ושקר כאילו 'אין כאן גזירה', או כששותקים על כך, ולעומתם החילוניים אומרים כי הנה במפורש הרבנים מסכימים איתם בדעתם, הלא דבר זה ממילא גורם לרפיון אצל כל בני התורה, ובפרט אצל הבחורים הצעירים, כמה רפיון זה גורם להם, ד' ישמרנו. ועלולים ח"ו להיכנס למחשבה שהתורה זה לא החיים שלנו, אלא כאילו יש מציאות של חיים בלי דבקות בתורה, וזה היפך דעת התורה שאין לנו שום מציאות של חיים בלי דבקות בתורה.

השיטה החדשה של 'נשתנו העתים' ושל מושגי 'אנשי המפלגה'

"דא עקא, שבשנים האחרונות קמה כת ותנועה חדשה בישראל, וכדוגמת שאר התנועות המתחדשות מזמן לזמן כמו תנועת ההשכלה הברלינאית וכדומה, שאמרו שהם באים רק לתקן ולחזק קיום התורה וכלל ישראל, שלעת הזאת לתיקון וחיזוק הדת צריך דרכים חדשים, כי 'הזמנים השתנו', ובלי תיקוניהם אי אפשר לכלל ישראל ולתורה להתקיים, ועל כן באו רק לתקן ולחזק את כלל ישראל. כן בימינו קמה כת תנועה חדשה שאומרת במפורש 'נשתנו העיתים, ומעתה אי אפשר לילך בדרך המסורה לנו, אלא צריך דרך והנהגה חדשה, כי בדרך הישנה התורה ובני התורה וכל היראים, אינם יכולים להחזיק מעמד, ורק ע"י השיטה החדשה יהיה חיזוק לדת והתורה שתתקיים'. שהרי אנו נמצאים בתוך המדינה ביחד עם כל אנשי המדינה החילונים ואומרים 'וכי הם אינם יהודים כמונו?', וא"כ אי אפשר להיות נפרדים מהם, ואדרבה צריך לקרבם ולהתקרב אליהם ולהתערב עמם יחד ערב רב, ערב רב, ומפני דרכי שלום צריכים להעלים עין מפשעיהם כנגד הדת ואנשי התורה, ויש לשתוק קצת, ולא למחות כנגדם, ואדרבה יש להשתיק המחאות על חילולי שבת ושאר הפירצות כי דרכי שלום מעל הכל. על כן באים לפרוץ את המחיצות ואת החומות שבינינו ובין אנשי המדינה החילוניים, שגדרו אותנו בהם רבותינו מצוקי ארץ זצ"ל ברוב עמל ויגיעה. ולזה עשו כת תנועה חדשה שנקראת 'אנשי המפלגה', והתכנית של המפלגה היא ההתקרבות אל החילונים, ושעי"ז יפעלו יותר לחיזוק הדת, וגם יהיה יותר כסף להחזקת התורה, ובלא"ה ייסגרו כל הישיבות, זו היא השיטה של הכת החדשה".

"ונבאר, מה הוא העניין של 'אנשי המפלגה'. צריך להבין שמפלגה זו שנבנתה על ידי חבורה של עסקנים ובעלי בתים בשיתוף רבנים. ועניינה של המפלגה כולל הרבה כסף, שלטון, עיתונים, משרות תורניות ומשרות חופשיות, רבנים גדולים, מועצות רבנים וחכמים, ועל כולנה כח אדיר להלהיב וללכד את כלל הציבור תחת אותה המפלגה, כאילו יש מטרה עליונה של המפלגה. וכל זה נותן להם כח גדול להשפיע ולכוף את דעתם על הכלל לילך אחר 'אנשי המפלגה'".

"ואכן הם משתמשים בכל עוז בכוחם הכביר הלזה עם הכסף וכח הפרסומים והתעמולה שיש להם, עד שהשרישו אצל כלל הציבור שכבודה של המפלגה והגברת שליטתה הוא הערך העליון בחשיבותו, ועומד מעל כל ערך רוחני או תורני אחר. ועל כן כל דבריהם יכול להיות בנוי על שקר גמור ומלא סתירות מיניה וביה, והיום אומר כך ולמחר אמר ההיפך הגמור, וכל זה מתקבל אצל ההמון בהבנה, והכל נחשב כענין של לכתחילה, כי הלא כבר השרישו את היסוד כי כבוד המפלגה הוא מעל הכל. וכן כל איסורי תורה מותרים בשביל המפלגה, לפי הענין והצורך. וכן מי שמתנגד למפלגה הרי כבר יש להם לימוד מאנשי ערב רב שהרגו את חור מכיון שהתנגד להם. ואדרבה, כל מה שאפשר לעוות את דרכי התורה ולהתאימם לתועלת המפלגה, וכן מי שעושה יותר נגד האנושיות במעשי טרור, ואף באכזריות, למען כבוד המפלגה, הוא היותר חשוב בעיניהם לקבל עוד קניין של כבוד, להגדיל שמו ולהיות שמו נזכר לטובה".

"ושליטת המפלגה צריכה להיות בכל תחומי החיים והיהדות, ולמשל, עניין הכשרות נמסר רק לנאמנים לכבוד המפלגה, וכן שאר ענייני הציבור והמוסדות, הכל צריכים להיות כפופים אליהם ותחת שליטתם, ואף הישיבות הקדושות צריכות להיות כפופים להם ונתונים למרותם, (ולכן גם בכינוסי בוגרי הישיבות מביאים את חברי הכנסת של המפלגה, והוא לשיטתם, שאף הישיבות הקדושות הן של המפלגה)".

בדרך זו כבר רבים חללים הפילו

"ומעתה נבין ברור מה שלפנינו, כי הנה ע"י התורה החדשה הלזו, לפרוץ המחיצות המבדילות מן החילונים, באו להתדרדרות הנוראה להתחבר עם אנשים פורקי עול להשלים עם קיומו של חוק הגיוס, ומפרסמים שגם הרבנים מסכימים עם חוק הגיוס הלזה, ואף לאשר להרבות גירויים ופיתויים לדרבן את בני הישיבות בכל מיני אופני פיתוי שיצטרפו לצבא הטמא ולשוק החופשי שלהם רח"ל, ולהחדיר בהיכלי הישיבות והכוללים שיש שתי אפשרויות, או להמשיך ללמוד, או להתחבר לחילונים במסלולי הצבא ובמסלולים השונים. הרי זו ממש שותפות עם מסיתים ומדיחים, ונחשב כמו להיות שותף עם המסיון רח"ל".

"ועל פי דעתם זו הרי צריך להשלים המכסות והיעדים, כי 'לצורך קיום הישיבות' צריך לשתוק ואף להשתתף איתם להרבות פיתויים לבני הישיבות שיוכלו להשלים את המכסות, והכל לשם שמים, כדי שיוכלו לקיים את שאר הישיבות הק'. וכמה יש להתאונן על זאת, אוי, כמה נשמות קדושות נשרפות עי"ז אם למחצה או לשליש ולרביע, ע"י שנכנסים לצבא וכדו' או לאקדמיה, ומתחברים לחילונים השפלים, וכמה נפשות כבר הפילו ועומדים להפיל רח"ל. הנה נודע שיש בעירנו בני ברק ישיבה קטנה של ספרדים שלומדים לימודי חול עם בגרות  ומקבלים על זה מליוני שקלים לשנה, והיה צריך להיות על זה זעקה גדולה כמו שהיו עושים תמיד כי איך אפשר שיהיה כזה דבר. ועכשיו נצטרפה לרעיון זה ישיבה של אשכנזים שהולכים בדרך דומה, וכמובן שזו דרך שנסללת  ליכנס לצבא ולכל התוצאות מזה רח"ל. וכולם שותקים, ולא מניחים למחות על זה, כי הרי 'צריך להשלים את המכסות'. וכמו שנשאל אחד מחשובי רבני השכונות על פירצה זו, והזדעזע וביקש שיבואו למחר אחר שיברר עניינה, ולמחר אמר שההוראה היא שזה בסדר ולא לעשות שום עניין מזה. אוי לנו שהגענו לזה".

"והנה מהלך זה של הכת התנועה החדשה הרי הוא גורם, ובפרט אצלם, לקרירות ולרפיון נורא,  וכך גם בזמננו, כאשר הכת החדשה פרצו את המחיצות והתחברו לרשעים, נעשתה קרירות לכל דבר שבקדושה, עד שבעצמם אינם שמים על לב כמה קרירות נושבת מכל טענותיהם ודיעותיהם הנפסדות, עד שהתדרדרו להיעשות שותפים לחוק השמד הנורא, שהוא גזירת המכסות והפשרות, גזירת ההשתלבות בצבא ובחברה החופשית".

עושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס

"אמר לה ינאי המלך לבתו, אל תתייראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועין שדומין לפרושין, שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס. ופירש רש"י, שהפרושין היו שונאים את ינאי לפי שהרג הרבה מן החכמים ונהפך להיות צדוקי, וכשמת היתה אשתו יראה מהן, ואמר לה שלא תירא מהם מפני שצדיקים הם ולא יגמלוך רעה ולא לבנייך שלא חטאו להם. וכן מן הצדוקים אל תיראי מפני שהם אוהביי. ורק מן הצבועים שאין תוכם כברם אלא צבועים מבחוץ, עלייך להיזהר, שהם רשעים, ואומרים לבריות לכבדן כאילו הם צדיקים.

"והגר"י גלינסקי ז"ל הביא בשם הרב מבריסק לבאר, איך עלה בדעתם של הצבועים לבקש שכר כפנחס והרי זו ליצנות בעלמא. ומבאר שמעשה זמרי היינו שעושים פשרות בעניני התורה והדת, בטענה שהוא לצורך תיקון וקיום הדת, ולכן הוא מבקש שכר כפנחס, שהרי הוא מקנא לתורה ומחזק את הדת. אמנם מלבד עצם טעותו, שהרי אין היתר לעשות שום פשרות ושינויים בקיום הדת אף אם באמת הוא לצורך חיזוק הדת, הרי לא נאמר כאן בגמרא שהוא שוטה או רשע מצד טעות זו, אלא הגמרא מבארת שהוא צבוע, והיינו שבאמת לא מצד רצון לחיזוק הדת בא להקל לפשר ולשנות, אלא מצד שבעצם לא אכפת לו פשרות וקולות אלו מצד עצמו, כי בעצם הוא עצמו מקיל ומזלזל בפשרות שעושה, אלא שמלביש את מעשיו בצבע של קנאות, ועל כן נקרא צבוע. ולכן באמת צריך לפחד מהם, שהם מסוגלים להשפיל להכות ולהרוג שלא מן הדין כלל, אלא לצורך עצמם ונקמתם".

"ובשם רבינו יוסף חיים זוננפלד ז"ל מובא שפירש כעין זה במעשה זמרי גופא, שטענתו של זמרי היתה להציל את כלל ישראל מעבודה זרה, משום שכשהיו ישראל הולכים למחנה מדין, היו מכשילים אותם ע"י הזנות אף בעבודה זרה, ולכן העדיף להתיר זנות בפרהסיא ולהביא את המדינית למחנה ישראל, כדי שעי"ז לא יכשלו בעבודה זרה. ופנחס עמד כנגדו וקינא להשי"ת, משום שבאמת אין לעשות שום חשבונות של הצלה על חשבון עקירת התורה. ובאה התורה והעידה מי היה הקנאי ומי היה צבוע, וכמו שנתבאר".

"וזה המצב היום שיש לנו כאן עסק עם עושי מעשה זמרי, דהיינו שדרכם של 'אנשי המפלגה' הוא להיות מתקרבים ומתחברים לחילוניים השפלים באופנים שונים, להשתתף איתם בכמה וכמה מענייניהם שעי"ז הם 'מצילים את הדור', כי בלי פשרותיהם הרי לא יוכלו הישיבות להתקיים, ולא יישארו חרדים כלל וכדומה, ועל כן מבקשים שכר כפנחס, שהרי הם הם הקנאים, ומראים עצמם בעצם גם הם כנגד כל הקולות ההיתרים והפשרות, אלא שהפשרות נעשות רק, 'ממילא', 'באינו מתכוין', 'באי אפשר', 'לאחר זמן', 'ע"י אחרים', וכדומה לזה, והכל כדי לבקש שכר כפנחס. אבל התורה מעידה עליהם שבאמת לא איכפת להם מדיני התורה, ולא איכפת להם להכשיל אף בזנות. ומהם מזהירה הגמרא שיש לפחד, מפני שבצביעות זו הם עלולים להרע ולהזיק לכל מי שמתנגד אליהם ומפריע בדרכם, שהרי מי שמתנגד להם הוא לשיטתם מבטל כל התורה כולה, וטוענים בדעתם הנפסדת, שעצם המחלוקת נגד 'המפלגה הקדושה' היא היא ביטול הדת!"

לפעול בכל דרך נגד החוק

"ואשר על כן, נראה למעשה, מה הוא החיזוק המוטל עלינו, הנה מי שיכול צריך לפעול כנגד החוק לבטלו ולמחות עליו, או להופכו לחוכא ואיטלולא שלא יהיה לו מקום קיום, וכמו שידוע שרק ע"י זה שיש הרבה שלא שומעים להם, ומוחים כנגדם ומשתמטים מהם, עי"ז אין להם אומץ מספיק כדי לגייס את הבני ישיבות, ובלא זה רח"ל מי יודע מה היה המצב ח"ו. ע"כ צריך להתחזק כנגדם מאד, וגם למחות בהם בכל התוקף ולהכריז על כל פשעיהם – היה לא תהיה!"